גישור רגיש וכשיר תרבותית, הוא גישור שבראש ובראשונה נועד כאשר קיים הבדל תרבותי, אתני, שפתי ואף כאשר קיים שוני בתפיסות ובעולמות התוכן בין שני הצדדים המעורבים בקונפליקט. גישור זה מודע לפערים ולשוני התרבותי, התפיסתי והערכי בין הצדדים המעורבים, ונותן בראש ובראשונה מענה לצרכים שעולים על רקע השוני התרבותי. לדוגמא כאשר שני מגושרים האחד יהודי , והשני ערבי, כל אחד מגיע עם מטען תרבותי ואתני אחר, זאת בנוסף למטען הסוציו פוליטי, ולמתח האתני בניהם. גישור זה לאור המודעות שלו, מבטי יותר סיכוי הצלחה, ויותר סיכויים לשביעות רצון שני הצדדים מהליך הגישור ותוצאותיו

לעיתים דווקא הרבה הליכי גישור, בוררות ויישוב סכסוכים, לא מצליחים ולא מגיעים בהם להסכם, זאת לאור העדר מודעות והבנה מעמיקה מצד המגשר לשוני בין שני הצדדים המעורבים. שוני זה עלול להתהוות כחסם נוקשה, שמוביל את שני הצדדים לדרך ללא מוצא, להעמקת הכעס, המתיחות, ולאי הצלחה בהגעה להסכם ופתרון הקונפליקט

הרבה מרכיבים ומוטיבים מהליך הסולחה כהליך לפתרון קונפליקטים, יכולים להתהוות כדוגמא ממחישה לרגישות תרבותית, ולמעשה יכולים לעשות בהם שימוש בהליך גישור ופתרון קונפליקטים בין הצדדים, זאת כאשר האחד לפחות משני הצדדים המעורבים הוא מקרב האוכלוסייה הערבית. כך לדוגמא בהליך ' השמגלנה ' בקרב האוכלוסייה היהודית האתיופית בישראל. מגשר אשר יודיע היטב את חוקי הליך הסולחה, עשוי להיות מגשר יותר טוב ומוצלח בגישור בין צדדים מהאוכלוסייה הערבית   

ממש לא , גישור רגיש תרבותית יכול להכיל ולסייע למגושרים מהאוכלוסייה הערבית. אבל הוא לא נועד רק עבור האוכלוסייה הערבית. יכולים ליהנות מגישור רגיש תרבותית, כאשר קיים מפגש בין צדדים המגיעים מתרבויות, תפיסות ועולמות תוכן שונים ונבדלים. כמו אוכלוסיית המהגרים היהודים בישראל, עולים מאתיופיה, רוסיה וכל שאר המיעוטים, זאת בנוסף לגישור שעשוי להתבצע אף לדוגמא כאשר יש שוני בין הצדדים שלא בהכרח על רקע תרבותי ואתני, אלא על רקע עולמות תוכן שונים כמו מגושר שהוא חשמלאי עם צד שני איש הייטק או פילוסוף!. 

תחום העיסוק של המרכז כולל גישור ובוררות בין צדדים שיש בהם מתח , קונפליקט ואי הסכמה, זאת כולל עריכת סדנאות, הפעלות והרצאות בתחומי הגישור ברגישות תרבותית, וקירוב לבבות בין צדדים/ או קבוצות המגיעים מרקעים שונים בישראל. 

• במרכז ניתנים מגוון הכשרות, הפעלות והרצאות , זאת כדוגמת : 
• הכשרה בהקניית אסטרטגיות וטכניקות בגישור רגיש תרבותית : במהלך הסדנה ניתנת המחשה ותרגול איך נעשות ההכנות לקראת הגישור, איך נגשים לבחינת בוחני מציאות רגישים ומודעים תרבותית בגישור, איך נערכים בפגישות ושיחות נפרדות ממש בתחילת הליך הגישור, ואיך מתמודד המגשר עם מורכבות הרגשות בהליך הגישור רגיש התרבות. 
• הכשרה בתחומי השפעת עקרונות ה – ' סולחה ' כשירות חמולתי בלתי פורמאלי, על הליכי הגישור כשירות ממסדי פורמאלי
• הכשרה בניסוח וכתיבת קוד אתי ארגוני ועסקי המבוסס על גיוון, כשירות ורגשות בין תרבותית 
• אספקלריה רב תרבותית של האחר שמולי והאחר שבתוכי
• הכשרה בהקניית טכניקות ניהול הרגש בחדר הגישור בקרב מגושרים מהחברה הערבית המוסלמית בישראל
• הכשרה בבחינת וניתוח משלים מהתרבות הערבית והשפעתם על הליך הגישור

אנחנו מגיעים אלכם : הסדנאות וההרצאות מתקיימות במקומות העבודה, או לחלופין מחוץ למשרדים, כלומר פעילות בטבע ( זאת ובמידה והעונה מאפשרת ! )

הסדנאות,  ההפעלות וההרצאות לא בהכרח נועדו לארגונים שבולט  וקיים בהם סכסוך, מתח או קונפליקט במקום העבודה. וזאת לאור העובדה כי בהרבה מקרים מתחים ולחצים תוך ארגוניים,  הם סמויים, נדחקים וקיים חשש מלחשוף אותם, כמו כן אף במצב שאין קונפליקט ומתח כלל, לעיתים קרובות מעורבות ושותפות בסדנה זו מגבירה את התפוקה, הקומבינציה והתפוקה בין העובדים בארגון, ואשר מגיעים מתפיסות שונות ומרקעים תרבותיים מגוונים.  

במגוון ניתנות מגוון סדנאות זאת כדוגמת : 

• סדנה בנושא המגוון והשוני התרבותי כמקור לעושר הארגוני
• סדנה בשם – ' בעין הסערה ' אתגרים של מטפלים ועו"ס מתחילים במגע הטיפולי עם מטופלים ומשפחות מהחברה הערבית המסורתית
• סדנה לגישור, בוררות, סובלנות והפחתת מתח ועוינות בארגון עובדים רב תרבותי
• סדנת הצפת המחלוקות, ובניית ההסכמות הרב תרבותיים – אתניים
• סדנת שיקום והבניית האימון הארגוני והסובלנות הבין תרבותית – אתנית
• סדנת פעילות חשיפת הרגש : אותנטיות או זיוף ברגש של עובדים יהודים וערבים העובדים במקום עבודה משותף

בעיקר : פסיכולוגים , עו"ס , ואנשי חינוך וטיפול. במקרים מסוימים וייחודים ההכשרות מבוצעות ע"י עורכי דין .

עקרונות וערכי העבודה בארגון סולחה מבוססים על כבוד לאחר ולשונה, הדדיות, שוויון , שקיפות, הגינות ובאמונה בערך הרב והמשמעותי במגוון ובשונות. כמו כן האמונה בטיב ליבו ובהומניות האנושית

קיימים מספר מודלים , טכניקות ואסטרטגיות אשר נעשה בהם שימוש בגישור הרגיש תרבותית ואתנית כך לדוגמא : 

• מודל היחסים והמפגש בין ערבים ליהודים במרחבים משותפים
• אסטרטגית האסכולה הנרטיבית, כגישת הגישור הרגישה תרבותית בקרב מיעוטים אתניים הנמצאים במתח סוציו פוליטי – דתי