מקורות מידע בתחום
גישור ובוררות כשירים ורגישים

כשירות ורגישות תרבותית בגישור

להלן מס' היבטים ומוקדים ברגישות תרבותית במפגשי הגישור :

לא רק מסע צרכים ואינטרסים :

חשוב שהדיון והמשא בגישור יראה וייתפס כמסע וכתהליך תגלית, ולא רק כתהליך קר וממוקד רק בצרכים ובאינטרסים אינדיבידואלים, אלא התייחסות לזהויות וניואנסים תרבותיים גלויים וסמויים, מודעים ובלתי מודעים בחייהם של השותפים בגישור. מגשר נדרש להיות מודע היטב לשנות התרבותית , ולשימוש בטכניקות הגישור הידועות בהקשר תרבותית ובמטרה להעלות את המודעות וההכרה הקוגניטיבית בשוני התרבותי , ולהצפת האינטרסים והמטרות של הצדדים לאור ובהקשר לשוני התרבותי.

התפיסה והראייה הקולקטיבית בגישור :

המגשר נדרש להיות מודע וער לחשיבות הראייה הקולקטיבית והפטריארכלית מעמדית בגישור, הוא למעשה לא רק מבצע גישור מצומצם עם ובין שני האינדיבידואלים השותפים בגישור, אלא הרבה יותר מעבר לאנשים הנוכחים והמשתתפים בחדר הגישור. מכאן עלו לעודד ולאפשר הן התייעצות המגושרים עם קרובים להם מחוץ לחדר הגישור, והן מתן אפשריות להשתתפות הקרובים בהליך. בייחוד כאשר קרובי המשפחה הם אנשים מבוגרים ומכובדים בקהילתם.

תפיסת משברים, עימות וקונפליקט :

בניגוד לחברות ולאינדיבידואלים אשר מגיעים מחברות מערביות, שלעיתים עשויים להבין ולתפוס את המתח והקונפליקט כמקור, להתפתחות, העצמה, צמיחה והתקדמות, האינדיבידואלים בחברות מסורתיות שמרניות כדוגמת החברה הערבית מוסלמית בישראל, לרוב קונפליקט ומתח, יתפסו כמרכיב, לא בראי , לא מקדם וכמקור למצוקה , לחץ ואי נוחות .

קבלת החלטות מבוססות רגשי ולא בהכרח אובייקטיביות :

האופנים והמניעים לקבלת החלטות בקרב אנשים המגיעים מחברות מסורתיות שמרניות, עשויים להיות מבוססי רגש בעיקר, ולא מבוססים על עובדות אובייקטיביות יבשות וקרות אשר מנחות אינדיבידואלים מחברות מערביות. לעתים העובדות והראיות האובייקטיביות פחות חשובות מתפיסות רגשיות , סובייקטיביות המבוססות בן השאר גם על כבוד, יחסים והערכה הדדית.

מגשר, או מגושר מקבוצת הרב

היחס בין יהודים לערבים במדינת ישראל, מאופיין במתח סוציו – פוליטי. במפגש הגישור בין מגשר, או מגושר יהודים מקבוצת הרוב, אל מול מגשר ומגושר מהמיעוט הערבי במדינת ישראל. הדבר עשוי להוביל ולעורר מגוון רגשות של נחיתות, חשדנות, אי אמון, מתח, כעס, מפגש כזה יכול להתאפיין ביציאה לעימות ולשדה קרב – act of war 

שאלת השאלות בהליך ובמגשי הגישור

חשוב שיעשה שימוש מידתי ונכון בכלי של שאלת שאלות ההבהרה – interrogatives . הצפת המגושר מהרקע הערבי מוסלמי בשאלות יתר על המידה כדוגמת : מה , מדוע , מתי, כיצד ומי, עשויות להתקבל ולהחוות בחוסר נוחות, ולא בהכרח חוסר נוחות זה נובע מרצון לא לגלות או לחשוף עובדה אובייקטיבית. אלא מתוך תחושה שלא כל שאלה צריך להישאל, ועדיף לא לפתוח ולשוחח על כל היבט או סוגיה בקונפליקט.

מצד שני מומלץ לשאול שאלות הבהרה בהקשר לצרכים ושוני בהבנות תרבותיות בין הצדדים המגושרים , חשיבותן של שאלות כאלו בזה שהן מכוונות לגרום לדובר המגושר מרקע תרבותי אחר לגלות פרטים רבים ככל הניתן, קטנים כגדולים, שבסופו של דבר יתרמו לתצרף של התמונה המלאה, שתהיה ביסוד השגת הסכמות הליך הגישור .

אולי יעניין אותך גם

רוצים להתייעץ עם מגשר תרבות מוסמך? השאירו פרטים

תפריט נגישות

צריכים מגשר תרבות?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!